כורדי/פרסי

תסכימו אתי שאין על אורז, תמיד מתאים, טעים, קל מאוד להכנה. אחד הזיכרונות שלי מבית אמא זה אוכל כורדי כמובן ובכלל זה אורז, בכל מיני

הרבה מהקוראים/קוראות שלי בעיקר, פונים אלי ומבקשים מתכונים או סדנאות של אוכל כורדי ובעיקר הכנת קובה, בין היתר, יש אלי גם פניות להכנת קובה חמו.

בבית שאני גדלתי, הממולאים היו אוכל שגרתי, אמא שלי שתחיה הכינה ממולאים מכל ירק כמעט וגם אני מכינה די הרבה, לפעמים אני נוסעת אליה וביחד

זוכרים את הגורגור של אמא שלי? אז אחרי הרבה בקשות אני מעלה כאן מתכון לגורגור  שאותו הכנתי עם אמא שלי. כתבתי שזה מחיטה, אבל זה

  כמו בכל בית כורדי וכנראה לא רק, כי הקובה בשישי כבר הפך להיות חוצה עדות, בכל שישי חובה קובה, לפעמים אני מכינה שני סוגים,

קובה חמוסטה קובה דלעת קובה במיה קובה שיפטה קובה אדום קובה נבולסיה

המתכון הזה הוא שלנו הכורדים ואנחנו קוראים לו בכורדית: ג`אג`יק = פרפחינה עם גבינה. אלה היו הכורדים שגילו את העלים האלה עוד בעיראק. אמא שלי

אין כמו סיר ממולאים להגיש למשפחה, לאורחים, נכון זה קצת עבודה, אבל עם הכנה מראש של המצרכים אפשר להכין סיר עשיר וטעים שגורף מחמאות. אפשר

המתכון של אמא שלי, פיתות כורדיות ואני הוספתי להם מגע מאוזבקיסטן – חותמת לקישוט מאפים. קבלתי אותה במתנה מגיסתי שהביאה אותה מאוזבקיסטן שם נוהגים לקשט

לקציצות האלה אנחנו קוראים עיג'ה, כל פעם אני מכינה עם בלילה אחרת: תפוחי אדמה, גזר וקישואים, תפוחי אדמה, עלי מנגולד ועשבי תיבול ועוד (ראו תמונות

עוד מתכון של קובה והפעם קובה דלעת. כמו בכל בית כורדי, גם אצלנו בכל יום שישי, הקובה – חובה.  פעם אני מכינה קובה אדום, פעם קובה חמוסתה

אצלנו הכורדים אין חג שבועות בלי קָּאדֶּה, אומנם המתכון מתאים לכל השנה, אבל במיוחד בשבועות. קָּאדֶּה זה מעין הסמל של הכורדים. כמובן שזה מתאים לכל

את האורז הכורדי החמוץ, כל כורדי מכיר, אנחנו קוראים לו רִיזָה חָ'מוּסָה, אני בטוחה שמי שמכיר את את האורז הזה וטעם ממנו, רירי הטעם שלו עולים

קובה שיפטה של הכורדים. ההכנה דורשת קצת עבודה אבל שווה כמה הערות לפני הכנה: את המילוי עדיף להכין מראש וגם להקפיא, מקל מאוד ההכנה דורשת

למאכל הזה אנחנו קוראים בכורדית: יָפְּרָךְ – עלי גפן ועלי כרוב ממולאים. ההכנה דורשת מעט עבודה, אבל שווה, זה אוכל ביתי, טעים, משביע ומנחם. יש