מי אני וקצת עלי

ברוכים הבאים אני מאחלת לכם הנאה מלאה מהבלוג שלי.

אני בלוגרית מובילת דעה בקולינריה ולייף סטייל. גדלתי במושב בבית כורדי אמיתי עם מלא בישולים ואוכל שהוכן באהבה גדולה למטבח הכורדי. במטבח שלי  אוכל שמזכיר גם את הילדות שלי בבית אמי שם כל הזמן היו ריחות של אוכל, אמא שלי ז"ל כל הזמן בישלה אפתה והכינה לנו מטעמים.

אני נשואה, אמא לארבעה ילדים וסבתא לחמישה נכדים, הייתי עובדת מדינה במשרד המשפטים. כיום אני גימלאית, עושה מה שאני אוהבת בנושא הבלוגרים, מטיילת הרבה, מארגנת טיולים בארץ ובחו"ל ועוד ועוד.

תמיד עבדתי מחוץ לבית, גם כשהילדים היו קטנים ושילבתי את העבודה עם הטיפול בילדים ובבית.

כדי לשמר את המתכונים של אמי והאחיות שלי, שגם הן אלופות בבישול ואפייה פתחתי את הבלוג הראשון שלי באתר תפוז, שלימים סגרו את הבלוגיה. פתחתי בלוג בפלטפורמה של בלוגר ועכשיו אני באתר שהוא רק שלי.

אני אופה ומבשלת לבני ביתי. בבלוג שלי אוכל של בית מה שנקרא, מתכונים קלים להכנה, ממצרכים זמינים בכל בית.

כל הזמן שואלים אותי אם אני עושה סדנאות או מוכרת אוכל, התשובה לרגע זה היא שאני עושה אך ורק לבני ביתי.

בנוסף למדתי צילום וכל התמונות מצולמות במצלמה הפרטית שלי ובטלפון הנייד. 

מי שמכיר אותי יודע שאני גם מטיילת הרבה בחו"ל, מצלמת הרבה בטיולים ויש הרבה טיולים שתיעדתי בבלוג אז כאן תוכלו לקרוא גם על הטיולים שלי בחו"ל.

בנוסף, אני משתתפת ומסקרת אירועים והשקות שקשורות לקולינריה ולייף סטייל, אני בודקת מוצרים שאני מקבלת לסקירה ומשתפת.
מזמינה אתכם להיות מנויים שלי בהרשמה פשוטה בבלוג.

 

 

 

כאן המקום לחפש מתכון/רשומה
כאן המקום להירשם כמנויים לבלוג
בחרו שפה Translate
מבקרים בבלוג מכל העולם
Flag Counter
אני באינסטגרם
אני בפייסבוק
אני ביוטיוב

פראג – מחנה ריכוז וגטו טרזין – טרזיינשטט – 23.3.14

בחודש מרץ 2014 טסנו קבוצה של עובדי מדינה ממשרדי ממשלה שונים לסמינר בפראג, מטעם האיגוד המקצועי של עובדי המדינה. הסמינר כלל תוכנית לימודית של ביקור במחנה ריכוז – גטו טרזין ובמוזיאון. מומלץ לקרוא בויקיפדיה. מלבד המועקה של הביקור בגטו, הסמינר בשאר הימים היה מהנה. כרגיל. בהתחלה לא כולם מכירים את כולם, אבל בהמשך ולאחר היכרויות, התפתחו חברויות בין חברי הקבוצה. אני רוצה להוסיף שבכוונה העליתי כאן הרבה תמונות כדי לזכור כמה שאפשר את הביקור, חלקן תמונות קשות אז מי שלא מעוניין בהחלט יכול שלא לקרוא ולצפות בתמונות. 

יום ראשון, 23.3.14 שעה 6:05 לפנות בוקר, טסים לפראג.  

מגיעים לשדה התעופה בפראג, השעה 10:00 בבוקר, מזג אוויר גשום וקר, קשה לצלם, עושים סיור פנורמי בעיר ולאחר מכן טיול רגלי במרכז העיר, העיר יפהפיה, מגיעים עד ככר מוזיאון פראג ומשם לקניון פלדיום המפורסם, שם נחליף כספים, נעשה קניות וכל מה שעושים בקניון. לאחר מכן נוסעים למלון פארק הוטל (PARK HOTEL) שם נשהה במשך כל ימי הטיול. 

יום שני, 24.3.14:  

ארוחת בוקר במלון, יש לציין שהמלון מעולה , נוח ונקי במיקום טוב מאוד, ארוחת בוקר טובה ויש מה לאכול גם למי ששומר כשרות. אחרי ארוחת הבוקר, נוסעים לכיוון מחנה ריכוז טרזין, הדרך יפה, שדות גדולים וירוקים, הרבה מים, גם שקדיות בדרך, בתים יפים. טרזין, מחנה ריכוז, נקרא גם המחנה הקטן, יהודים מהונגריה ופולין, הביאו אותם לכאן ומכאן לרכבות לאושוויץ. 

במקום, אתר הנצחה, מלא מצבות, חיפשנו ביחד, עבור אפרת ברקו, חברתנו לטיול, שסיפרה שבטיול הקודם שלה כאן הם חיפשו את המצבה של סבתא שלה ולא מצאו כי על המצבות יש צלבי קרס. הפעם המצבה נמצאה… מרגש עד דמעות…  

כאן, מעל המצבה של סבתא של אפרת, הדלקנו נרות נשמה, ערכנו טכס אזכרה ושירת התקווה 

נרות נשמה גם על האבנים מתחת למגן דוד שבאתר 

ממשיכים לכיוון הגטו. שלט גדול ובעברית: עבודה משחררת ARBEIT MACHT FREI 

כאן בגטו, היהודים היו אחראים על היהודים, הם החליטו את מי לשלוח ברכבות. עוברים דרך התאים, המשרדים, אנדרטה, חדר עם מיטות קומותיים, כאן נכתב הסיפור על אמא שילדה, ולא נתנו לה להאכיל את התינוקת, כדי לראות כמה זמן תינוק יכול להחזיק מעמד ללא אוכל. לאחר מספר ימים, הביאו לה את התינוקת כדי שהיא תמית אותה. כל מי ששרד את המחנה הזה, הוא גיבור. 

הביאו לגטו הזה גם יהודים מדנמרק. ממשלת דנמרק דרשה ביקור באמצעות הצלב האדום לדעת מה קורה עם יהודי דנמרק, כשהגיעו מהצלב האדום לביקור, הנאצים הכינו הצגה וטיוחים, מצג שווא של חיי היהודים, הם דאגו שהיהודים יהיו לבושים יפה, בתים מסומנים כמגורי משפחות, שמות פסטורלים ורחובות נקיים, בתי קפה, גינות פורחות שם הושיבו את הזקנים להאזין למוסיקה, ארגנו תזמורת, משחק כדורגל ואפילו הצגה וזה היה מושלם. כדי שלא יהיה צפוף, נשלחו 3 פעמים לאוושויץ חולים, קשישים ויתומים. ההצגה היתה מושלמת ונציגי הצלב האדם דיווחו שזו עיר לכל דבר ולא חסר בה כלום. כמובן שלאחר מכן, רכבות המוות המשיכו לנסוע. 

השומר בכניסה לגטו 

נכנסים לתאים ומקבלים הסברים מדורית המדריכה 

ריקי שלי

פעמון – כך היו אוספים את היהודים 

BLOKC- A – מרפאה  

עטופים בדגלי ישראל, אנחנו ממשיכים לכיוון תאי הגזים, אין צורך בהסברים, הכל כל כך ברור ומזעזע 

סיימנו את הביקור הקשה, יוצאים מהגטו 

 

ואם לא די בהכחשה, לאחר הסיור בגטו, ממשיכים למוזיאון ציורי ילדים, כאן צפינו בסרט תעמולה של הנאצים, פרופוגנדה, להכחשת השואה. לאחר ביקור הצלב האדום, הנאצים המשיכו להראות את המצגת. המוזיאון היה אחד מבתי הילדים (בגילאים 10-14) הציורים הם של חלק מהילדים שהיו כאן וחלק ציורים של ילדים אחרים. ציורים של פרפרים, בתים וציורים על חיים בין גדרות וחומות. במקום יש תצוגה של בגדי אחיות, ספר של חדר ניתוח, ספר רישום על הניתוחים שבוצעו מ- 1.11.44 – 17.6.45. כרטיסי כניסה והזמנות לאירועי תרבות, ספר תפילות ששימש בגטו, תפילין, מזוזות, מחזור לחגים אפילו דמות של הרב. 

תמונות על תנאי חיים מחרידים: מוכרת סרטי שרוול, רחוב בגטו לובלין, רשימת אנשים שהובאו מטרזין לברגן בלזן, תמונה של רופא גרמני שקובר גופות. ביציאה, תמונות של שחרור אוושויץ, תמונות של חיילים שיורים לכיוון מי שלא יכול ללכת. לאחר הסרט והסיור, חתמנו בספר את ביקורינו במוזיאון.  

מה שהצלחנו לצלם  

ממשיכים לכיוון אתר קשה אחר – קרמטוריום – משרפת גופות,. הרבה יהודים מתו כאן כתוצאה ממחלות, האפר פוזר בנהר, כאן בקרמטוריום על המיטות מנתחים אותם, תולשים שיניים, מנתחים לחפש חפצים בגופות. 

אחרי הסיור הקשה, הדלקנו נרות, שרנו את אלי שלא יגמר לעולם ואת התקווה, גם עכשו כשאני כותבת את זה, כולי צמרמורת מהמראות. 

 

יוצאים מכאן ובמעבר חד לפסטורליה של פראג 

תם היום הקשה הזה, חלק נוסעים למלון, חלק לקניון. בערב הולכים לתיאטרון השחור בפראג שנקרא WOW של ליאור חלפון, האיש שלנו בפראג.

 

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך...

להדפסה לחצו כאן
Translate »

הרשמו כאן לעדכונים