היי, שמי בתיה דורון

ברוכים הבאים לבלוג שלי. אני מזמינה אתכם להיות מנויים שלי בהרשמה פשוטה כאן למטה. אני נשואה, אמא לארבעה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. עבדתי הרבה שנים במשרד המשפטים בירושלים ופרשתי לאחרונה.
אני בלוגרית מובילת דעה בקולינריה ולייף סטייל. גדלתי במושב בבית כורדי אמיתי עם מלא בישולים ואוכל שהוכן באהבה גדולה למטבח הכורדי. במטבח שלי אני מכינה אוכל שגם מזכיר את הילדות שלי בבית אמי שם כל הזמן היו ריחות של אוכל, אמא שלי שתחיה כל הזמן בישלה אפתה ומכינה לנו מטעמים וגם עד עצם היום הזה.

כאן המקום לחפש מתכון/רשומה
כאן המקום להרשם לעידכונים במייל
בחרו שפה Translate
מבקרים מכל העולם
Flag Counter
אני באינסטגרם
אני בפייסבוק

גטו טרזין – טרזיינשטט – מחנה ריכוז בפראג

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בחודש מרץ 2014 הצטרפתי לקבוצה של עובדי מדינה ממשרדי ממשלה שונים ונסענו לסמינר בפראג, מטעם האיגוד המקצועי של עובדי המדינה. הסמינר כלל בתוכו תוכנית לימודית של ביקור במחנה ריכוז – גטו טרזין ובמוזיאון. מומלץ לקרוא בויקיפדיה. מלבד המועקה של הביקור בגטו, הסמינר בשאר הימים היה מהנה. כרגיל, בהתחלה לא כולם מכירים את כולם, אבל בהמשך ולאחר היכרויות, התפתחו חברויות בין חברי הקבוצה.

אני רוצה לציין שבכוונה העליתי כאן הרבה תמונות כדי לזכור כמה שאפשר את הביקור, חלקן תמונות קשות אז מי שלא מעוניין בהחלט יכול שלא לקרוא ולצפות בתמונות.

יום ראשון, 23.3.14 שעה 6:05 לפנות בוקר, טסים לפראג

מגיעים לשדה התעופה בפראג, השעה 10:00 בבוקר, מזג אוויר גשום וקר, קשה לצלם, עושים סיור פנורמי בעיר ולאחר מכן טיול רגלי במרכז העיר, העיר יפהפיה, מגיעים עד ככר מוזיאון פראג ומשם לקניון פלדיום המפורסם, שם נחליף כספים, נעשה קניות וכל מה שעושים בקניון. לאחר מכן נוסעים למלון פארק הוטל (PARK HOTEL) שם נשהה במשך כל ימי הטיול.

יום שני, 24.3.14: 

ארוחת בוקר במלון, יש לציין שהמלון מעולה , נוח ונקי במיקום טוב מאוד, ארוחת בוקר טובה ויש מה לאכול גם למי ששומר כשרות.

לאחר ארוחת הבוקר, נוסעים לכיוון מחנה ריכוז טרזין, הדרך יפה, שדות גדולים וירוקים, הרבה מים, גם שקדיות בדרך, בתים יפים.

טרזין, מחנה ריכוז, נקרא גם המחנה הקטן, יהודים מהונגריה ופולין, הביאו אותם לכאן ומכאן לרכבות לאושוויץ.

במקום, אתר הנצחה, מלא מצבות, חיפשנו ביחד, עבור אפרת ברקו, חברתנו לטיול, שסיפרה שבטיול הקודם שלה כאן הם חיפשו את המצבה של סבתא שלה ולא מצאו כי על המצבות יש צלב קרס. הפעם המצבה נמצאה… מרגש עד דמעות…

כאן, מעל המצבה של סבתא של אפרת, הדלקנו נרות נשמה, ערכנו טכס אזכרה ושירת התקווה

נרות נשמה גם על האבנים מתחת למגן דוד שבאתר

ממשיכים לכיוון הגטו.

שלט גדול ובעברית: עבודה משחררת ARBEIT MACHT FREI

כאן בגטו, היהודים היו אחראים על היהודים, הם החליטו את מי לשלוח ברכבות.

עוברים דרך התאים, המשרדים, אנדרטה, חדר עם מיטות קומותיים, כאן נכתב הסיפור על אמא שילדה, ולא נתנו לה להאכיל את התינוקת, כדי לראות כמה זמן תינוק יכול להחזיק מעמד ללא אוכל. לאחר מספר ימים, הביאו לה את התינוקת כדי שהיא תמית אותה. כל מי ששרד את המחנה הזה, הוא גיבור.

הביאו לגטו הזה גם יהודים מדנמרק. ממשלת דנמרק דרשה ביקור באמצעות הצלב האדום לדעת מה קורה עם יהודי דנמרק, כשהגיעו מהצלב האדום לביקור, הנאצים הכינו הצגה וטיוחים, מצג שווא של חיי היהודים, הם דאגו שהיהודים יהיו לבושים יפה, בתים מסומנים כמגורי משפחות, שמות פסטורלים ורחובות נקיים, בתי קפה, גינות פורחות שם הושיבו את הזקנים להאזין למוסיקה, ארגנו תזמורת, משחק כדורגל ואפילו הצגה וזה היה מושלם. כדי שלא יהיה צפוף, נשלחו 3 פעמים לאוושויץ חולים, קשישים ויתומים. ההצגה היתה מושלמת ונציגי הצלב האדם דיווחו שזו עיר לכל דבר ולא חסר בה כלום. כמובן שלאחר מכן, רכבות המוות המשיכו לנסוע.

השומר בכניסה לגטו

נכנסים לתאים ומקבלים הסברים מדורית המדריכה

ריקי שלי….

פעמון – כך היו אוספים את היהודים

BLOKC- A – מרפאה

עטופים בדגלי ישראל, אנחנו ממשיכים לכיוון תאי הגזים, אין צורך בהסברים, הכל כל כך ברור ומזעזע

סיימנו את הביקור הקשה, יוצאים מהגטו

ואם לא די בהכחשה, לאחר הסיור בגטו, ממשיכים למוזיאון ציורי ילדים, כאן צפינו בסרט תעמולה של הנאצים, פרופוגנדה, להכחשת השואה. לאחר ביקור הצלב האדום, הנאצים המשיכו להראות את המצגת.

המוזיאון היה אחד מבתי הילדים (בגילאים 10-14) הציורים הם של חלק מהילדים שהיו כאן וחלק ציורים של ילדים אחרים. ציורים של פרפרים, בתים וציורים על חיים בין גדרות וחומות.

במקום יש תצוגה של בגדי אחיות, ספר של חדר ניתוח, ספר רישום על הניתוחים שבוצעו מ- 1.11.44 – 17.6.45. כרטיסי כניסה והזמנות לאירועי תרבות, ספר תפילות ששימש בגטו, תפילין, מזוזות, מחזור לחגים אפילו דמות של הרב.

תמונות על תנאי חיים מחרידים: מוכרת סרטי שרוול, רחוב בגטו לובלין, רשימת אנשים שהובאו מטרזין לברגן בלזן, תמונה של רופא גרמני שקובר גופות.

ביציאה, תמונות של שחרור אוושויץ, תמונות של חיילים שיורים לכיוון מי שלא יכול ללכת. 

לאחר הסרט והסיור, חתמנו בספר את ביקורינו במוזיאון. 

מה שהצלחנו לצלם

סיימנו ומכאן נוסעים לכיוון אתר קשה אחר – קרמטוריום – משרפת גופות

הרבה יהודים מתו כאן כתוצאה ממחלות, האפר פוזר בנהר, כאן בקרמטוריום על המיטות מנתחים אותם, תולשים שיניים, מנתחים לחפש חפצים בגופות

אחרי הסיור הקשה, הדלקנו נרות, שרנו את אלי שלא יגמר לעולם ואת התקווה, גם עכשו כשאני כותבת את זה, כולי צמרמורת מהמראות.

יוצאים מכאן ובמעבר חד לפסטורליה של פראג

תם היום הקשה הזה, חלק נוסעים למלון, חלק לקניון.

בערב, נפגשים והולכים לתיאטרון השחור בפראג שנקרא WOW של ליאור חלפון, האיש שלנו בפראג..

Translate »