מי אני וקצת עלי

ברוכים הבאים אני מאחלת לכם הנאה מלאה מהבלוג שלי.

אני בלוגרית מובילת דעה בקולינריה ולייף סטייל. גדלתי במושב בבית כורדי אמיתי עם מלא בישולים ואוכל שהוכן באהבה גדולה למטבח הכורדי. במטבח שלי  אוכל שמזכיר גם את הילדות שלי בבית אמי שם כל הזמן היו ריחות של אוכל, אמא שלי ז"ל כל הזמן בישלה אפתה והכינה לנו מטעמים.

כאן המקום לחפש מתכון/רשומה
כאן המקום להירשם כמנויים לבלוג
בחרו שפה Translate
מבקרים בבלוג מכל העולם
Flag Counter
אני באינסטגרם
אני בפייסבוק
אני ביוטיוב

סרי לנקה – חלק ראשון

סרי לנקה – מהמקומות הבודדים במזרח שבהם ניתן ליהנות מעולם בראשיתי ללא הפרעה, נחשבת לאי הטוב בעולם, אי טרופי עתיר אתרים וטבע. חופים מזמינים, מרבדי תה ירוקים ואינסופיים, טבע פראי, תרבות מרתקת ואתרים ייחודיים, ערים עתיקות, מבצרים, מקדשים, תושבים חייכניים ומסבירי פנים, אוכל נפלא ואווירה שלווה, נופי הרים ירוקים, נוף עירוני, מצודות סלע כבירות, שמורות טבע שוקקות בבעלי חיים, עדרי פילים החיים בר בטבע וחופים הנחשבים ליפים בעולם.
בקיצור… כדאי לטייל שם…

יום שני, 14.1.19 בלילה, שדה התעופה בן גוריון ממריאים לאיסטנבול, משם לקולומבו, סרי לנקה

אבל קודם כמובן, דיוטי פרי…

יום שלישי, 15.1.19 

הגענו לסרי לנקה… השעה 17:00 שדה התעופה קולומבו  
 יוצאים מהשדה לכיוון המלון, בדרך נחשפים לניגודים ולמגוון הטמון במדינה הזו, דלות מול שפע, הזנחה מול פריחה…בדרך עוצרים בסופר לקניות ונחשפים לפירות הטרופיים המצויים כאן בשפע

מגיעים למלון, מתארגנים ויורדים לאכול ארוחת ערב…

 

 

 

 

 

 

 

 הנוף מחלון החדר במלון

יום רביעי 16.1.19 – נגומבו 

לאחר ארוחת הבוקר, נוסעים לנמל הדייגים הענק בעיירה נגומבו לראות את שוק הדגים הגדול והצבעוני, חוויה ססגונית במיוחד. נגומבו עיירה צפונית לעיר הבירה קולומבו, הפכה לאתר נופש הודות לכך שלא נפגעה באסון הצונמי שהיה שם והודות לנמל הדייגים ותעשיית הדייג. 
מגיעים לשוק.. מפסיקים לנשום מהריח החזק של הדגים… המקום הומה בדייגים, סוחרים וקונים, צפוף ומלוכלך, אבל חוויה לבקר כאן. הדוכנים מלאים בסוגים רבים של דגים, בשוק מוכרים גם קוקוס, פירות טרופיים והרבה ירקות. צפוף מאוד בשוק.. מוכרים שוקלים, חתוכים, מכינים את הדגים למכירה.
תושבי סרי לנקה מקסימים, אדיבים ומסבירי פנים..

ניתן לתמונות לדבר 
נכנסים לשוק הדגים
 
יוצאים מהצד השני לראות איך מייבשים דגיגים. משטחים ענקיים, כמות דגים בלתי ניתנת להבנה. קצב העבודה כאן קשה ובתנאים עוד יותר קשים. 

יושבים בתת תנאים, מנקים ומסדרים, על מנת שהדגים יונחו על משטחים ליבוש בשמש. קצב העבודה כאן צריך להיות מהיר…. קשה… 

                      לאורך החוף עשרות סירות ולידם דייגים מוציאים מהרשתות את השלל היומי 


נשים יושבות בתת תנאים כשמעליהם עומד משגיח ומנקות דגיגים על מנת שאלו יועברו לייבוש על המשטחים בשמש. 

המלח שממליחים את הדגים

אחרי הביקור בשוק הדגים, אנחנו נוסעים לפינאוולה, אתר מיוחד לטיפול בפילים יתומים שמאות ספרים הוקדשו לו. המקום החל ב 1975 עם 7 פילים יתומים וכיום מכיל כמות עצומה של צאצאי הפילים הראשונים.
קצת צילומים מהדרך מחלון האוטובוס.. 
 מכינים לבנים, הכל ידני
מגיעים לאתר פינאוולה, בדיוק בזמן שמחזירים את הפילים מהנהר – אנחנו ממתינים.
יש זמנים לירידה לנהר, חזרה מהנהר, אנחנו הגענו בדיוק כשהם חוזרים מהנהר ונכנסו לשמורה
נכנסים לשמורה
 שוטר עוצר את התנועה למעבר של קבוצה נוספת של פילים לנהר 
שוטר אחר תיכף יפעיל את הסירנה
 עולים לשמורה
מקבלים הסברים על המקום מהמדריך. המקום נקרא פינאוולה, בית הפילים היתומים, פילים שלא יכולים לדאוג לעצמם בטבע מסיבות שונות, המקום נמצא צפונית לקולומבו, הוקם בשנת 1975, יש כאן פילים בגילאים ובמצב פיזי שונה. הפילים היו בסכנת הכחדה ולכן ממשלת סרי לנקה החליטה להקים את בית המחסה הזה. לאחר טיפול והתאוששות במקום, הם יכולים לדאוג לעצמם ומשחררים אותם לשמורת טבע. 

                         אנחנו יורדים לכיוון הנהר, לראות איך רוחצים אותם וגם להפסקת צהרים 

 יש כאן בית מלאכה שבו משחזרים את הקקי של הפילים, מייצרים כאן מחברות, מוצרי נייר וכו'… 
צילומים של החנויות בדרך

 

 
הנהר – מקום רחצת הפילים 

 

                                             אוכלים כאן ארוחת צהרים

לאחר הרחצה, מעלים את הפילים בחזרה  

                                     אלה עולים ואלה יורדים – קבוצה נוספת יורדת לנהר





סיימנו כאן, נוסעים לדמבולה Dambulla – מקדש מערות גדול שידוע גם כמקדש הזהב… שוכן בלב הג'ונגל בתוך סלע תלול ומעל עיר שנושאת את אותו השם. במערות דמבולה מוצבים פסלי בודהה מהמאות ה-18-15 לספירה. במשך הדורות הלך המקום והתפתח למרכז דתי שבו התווספו למערות, פסל ענק של בודהה שוכב וכ-150 פסלים נוספים של בודהה בגדלים שונים וציורים קיר צבעוניים… 


צריך לעלות 300 מדרגות עד המקדש ואנחנו עולים..


 בדרך מלא קופים שכאילו הרגע יצאו מהמספרה אחרי פן ואיפור עיניים

                                                         
 אנחנו למעלה, חולצים נעליים לפני הכניסה למקדש



במתחם 80 מערות מהמאה הראשונה לפני הספירה, כאן התגוררו נזירים ומתבודדים. אנחנו במתחם העליון בו נמצאות חמש מערות חשובות. החשובות ביותר.


נכנסים למקדש הראשון והוא העתיק ביותר, פסל עצום של בודהה נחצב לתוך הסלע של ההר, מראה כאן את בודהה הגוסס, תנוחה מסורתית כמעט בכל המקדשים. פסל עצום לא הצלחתי לצלם אותו בתמונה אחת. בהמשך עוד מקדשים, מקדש של האל וישנו, אל הינדואיסטי. תושבי סרי לנקה מרכינים ראשם ומגישים לו מנחה – פרחי לוטוס. במקדש הבא אפשר להתפלל ולבקש משאלות… 




המערה הנוספת שנכנסו פחות מרשימה מבחינת פסלי בודהה, אך יש בה מבחר מרתק של ציורים שמתארים סצנות מחייו של בודהה 







סיימנו וירדנו בחזרה
הנזירים ברחו לי…
חוזרים למלון ללינה. המלון נמצא בתוך יער… 
יום חמישי 17.1.19 – הלובי של המלון

אחרי ארוחת הבוקר, קבלת פנים של מתופפות.. אנחנו מצטרפות


נוסעים לעיר סיגיריה Sigiriya לעלות למצודה בנויה שנחשבת לאחד משמונת פלאי תבל… מה לעלות, לטפס 1,300 מדרגות….




לפני שעולים למצודה, הסברים מהמדריך. המצודה נחשבת לאחד משמונת פלאי תבל. הסיפור של המצודה: במאה החמישית הנסיך קסיאפה רצח את אביו וגזל את כתר סרי לנקה מאחיו, יורש העצר מוגלנה. האח מוגלנה יצא להודו לאסוף לו צבא נגד אחיו וכשחזר מצא את עצמו ניצב מול מצודה, מבצר בראש צור אימתני, מוקף בגנים שהקים האח קסיאפה כהגנה מפני אויביו. שער המבצר עשוי מכפות רגלים של אריה ענק והדרך היחידה להיכנס למבצר היתה לפסוע בין הניבים. מוגלנה ניצח את קאיספה שהמית את עצמו כשהצבא נטש אותו במהלך הקרב. האח לא החזיק במבצר זמן רב והוא עבר לידיהם של נזירים בודהיסטים.
בדרך למבצר אנחנו עוצרים לראות ציורי נשים ערומות יפהפיות. היו כאן מלא ציורים, אבל הנזירים מחקו חלק גדול מהציורים והשאירו רק כמה אחדים. הציורים מלפני אלפי שנים של נשים שנראו כך באותה תקופה… בדרך למעלה נהנים מנופים עוצרי נשימה…
פועלות הניקיון של האתר, מנקות בצורה הכי ידנית ופרימיטיבית 
מנוחת המנקות
 

זהו, מתחילים לעלות, אבל קודם תמונה קבוצתית מול המצודה
 עולים…
 בדרך פוגשים חברים… קצת דומים לנו
זוכרים שכתבתי למעלה ששער המבצר עשוי מכפות רגלים של אריה ענק והדרך היחידה להיכנס למבצר היתה לפסוע בין הניבים? הגעתי אליו…
מנוחה אחרי שעלינו 1,300 מדרגות

על גג העולם
אנחנו יורדים, איזה חמודים נכון? עד שהם קופצים עליך
 בדרך למטה, סלע מדמה ראש נחש קוברה
 
אחרי הסיור, אנחנו ממשיכים לחוות תבלינים ליד קאנדי. חווה קטנה ונעימה
 הסברים מהמדריך של החווה על התבלינים שמגדלים כאן ומה שמייצרים מהם
משחה להסרת שיער, נוסתה על אחד החברים
עץ מקלות וניל… הכי אמיתי…
תמצית וניל…
עץ קקאו
מסירים את הקרם

גרגרי פלפל שחור
עץ הגומי
קליפות קוקוס על הרצפה…
יש לנו מתנדבת למריחת הקרם שמונע קמטי גיל ומצעיר….
מקבלים הסברים על התמציות והקרמים השונים שמייצרים מצמחי המרפא, כמוסות שעוזרות לחילוף חומרים ובכך עוזרות להרזייה, קרמים שונים ועוד. לאחר ההסברים ולפני הכניסה לחנות המכירות,  מקבלים עיסוי עם שמנים, לפי מה שהוסבר לנו, זה לפי שיטת האיורוודה ההודית.  
מתכבדים בתה סרילנקי

לאחר שסיימנו את הקניות, עולים לאוטובוס ונוסעים למופע פולקלור, מוסיקה מקומית, תנועה וריקוד המלווה בקצב התוף, טפח נוסף בעולמה של סרי לנקה. 

קצת צילומים מהדרך
מופע פולקלור


בחוץ היה מופע: הליכה יחפים על גחלים

סיימנו, בדרך למלון ללינה באיזור קנאדי, זהו לרשומה הזו.
להתראות ברשומה הבאה…

 

2 תגובות

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך...

חלות ולחמניות

אני מכינה חלות בכל יום שישי, אוהבת את הריח שמתפשט בבית. בכל פעם אני מכינה עם החלות, לחמניות בצורות שונות. את המתכון לקחתי מהספר של

להמשך קריאה »
להדפסה לחצו כאן
Translate »

הרשמו כאן לעדכונים