היי, שמי בתיה דורון

 

ברוכים הבאים לבלוג שלי. אני מזמינה אתכם להיות מנויים שלי בהרשמה פשוטה כאן למטה. אני נשואה, אמא לארבעה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. עבדתי הרבה שנים במשרד המשפטים בירושלים ופרשתי לאחרונה.
אני בלוגרית מובילת דעה בקולינריה ולייף סטייל. גדלתי במושב בבית כורדי אמיתי עם מלא בישולים ואוכל שהוכן באהבה גדולה למטבח הכורדי. במטבח שלי אני מכינה אוכל שגם מזכיר את הילדות שלי בבית אמי שם כל הזמן היו ריחות של אוכל, אמא שלי שתחיה כל הזמן בישלה אפתה ומכינה לנו מטעמים וגם עד עצם היום הזה.

 

כאן המקום לחפש מתכון/רשומה
כאן המקום להרשם לעידכונים במייל
בחרו שפה Translate
מבקרים מכל העולם
Flag Counter
אני באינסטגרם
אני בפייסבוק

גיאורגיה – חלק שני

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב print

רשומה שניה על הטיול לגיאורגיה. הרשומה הראשונה כאן

27.6.15 – יום שבת

נוסעים לעיר ורדזיה דרך העיר אבלציחה, מזג אוויר חורפי כאן, היום נבקר בעיר המערות מהמאה ה-12 לספירה שבנייתה התחילה ע"י גיאורגי ה-3, אביה של תמר המלך (מתוך כבוד מכנים אותה מלך, לא קוראים מלכה) ונמשכה גם בתקופתה. 

הקטע הזה נלקח מכאן:

"עיר המערות של ורדזיה (בגאורגית: ვარძია) היא מנזר בתוך מערה, החפור בצידו של הר ארושלי בדרום גאורגיה, ליד אספינדזה. בנפת אספינדזה, כ-10  מהגבול הטורקי. היא נוסדה על ידי תמר המלכה בשנת 1185. בתחילה הייתה במקום מצודה אותה בנה נכדו של המלך דוד הבנאי, ואילו המלכה תמר שינתה את ייעוד המקום מצבאי לדתי, ובנתה שם מנזר, שגדל לעיר שמנתה בימיה הטובים כ-50,000 איש. המנזר מכיל כ-6,000 מערות בגודל חדר, שנוצרו להגנה מפני המונגולים, והיו מוסתרות בקומפלקס בגובה של 13 קומות . העיר כללה כנסייה וחדר כס, ומערכת השקיה מסובכת בשיטת הטרסות של אדמה חקלאית. הכניסה היחידה לקומפלקס היה דרך מנהרות מוסתרות היטב ליד נהר הקורהבשנת 1283, רעידת אדמה בסמצחה השמידה בערך שני שלישים מהעיר, כשהיא חושפת את המערות כלפי חוץ, ולהתמוטטות מערכת ההשקיה. הכנסייה חוזקה, ונוסף לה מגדל פעמון חיצוני, במהלך שלטונו של בקה ג`חלי במאה ה-13הפרסים, שניצטוו על ידי השאח טחמסף ה-1, לפשוט על המסגד, בשנת 1551, בזזו את כל הצלמיות החשובות וסיימו את חיי המנזר באפקטיביות. האגדה מספרת כי למלכה תמר היו 366 חדרים כדי לבלבל את מי שירצה להתנקש בחייה. ציורי הקיר מתארים את תמר לפני נישואיה. בילדותה כאשר יצאה לשחק במערות וקראו לה, היא ענתה מהמסתור "אכּ ור דזיה" – אני כאן דוד. 

כיום ורדזיה היא אטרקציה תיירותית בסאמצחה-ג`אוואחתי, שבגאורגיה. המקום מנוהל על ידי קבוצה קטנה של נזירים, וניתן לבקר בו תמורת סכום סמלי. מיניבוסים מקומיים בשם מרשרוקטה מגיעים לוורדזיה כל יום מהעיר אחלציחה.

כ-300 מערות בגודל חדר נותרו חשופות לעין כל ולחלק מהמערות יש עדיין צינורות מים ישנים, זכר למערכת ההשקייה". 

כיום ורדזיה היא אטרקציה תיירותית, המקום מנוהל על ידי קבוצה קטנה של נזירים, כאן הבית שלהם.

קצת תמונות, מבט מלמטה

עולים למערות ומצלמים את הנוף מלמעלה

הקבוצה הקטנה של הנזירים גרה כאן

מצלמת את הצלם על רקע המערות

בירידה מהמערות, פוגשים את עץ המסטיקים והמשאלות – דרך מצויינת להפטר מהמסטיק, ברור שהדבקתי וביקשתי

ממשיכים לטייל, בדרך למבצר רבתי, עוצרים בדרך לצילומים

מגיעים למבצר רבתי – במקורו הוקם ע"י העותמאנים במאה 15, כיום משמש מוזיאון בעיר אחלציחה

העיר כפי שנראית ממרום המבצר

ממשיכים ונוסעים לביקור בבית הכנסת באחלציחה, אנחנו בדרך לבית הכנסת, ככה נראים היום הבתים והרחובות

כאן חיים רק 5 יהודים, 3 נשים ו-2 גברים. סימון, משגיח ואחראי, בית הכנסת ריק אולי פתוח רק בחגים, לא מרשים לצלם

חזרה ללינה בבקוריאני.

שיתוף ב print
להדפסה לחצו כאן

השאר תגובה

Translate »