לקראת אירועי לילות רמאדאן של האוכלוסיה המוסלמית בארץ, הצטרפתי ביחד עם עיתונאים ובלוגרים לסיור חוויה תיירותית, תרבותית, קולינרית מעולם אחר.
הסיור נערך בדיוק אחרי הפיגוע במתחם שרונה, במחשבה ראשונה, חשבתי שלא מתאים לי ולא כדאי להגיע לאיזורים האלה, אבל במחשבה שנייה החלטתי שאני כן מצטרפת לסיור כי אני מאמינה שהדרך הנכונה בדו קיום היא במפגשים ובשיחות, אני בטוחה שיש אוכלוסיה גדולה שמשתוקקת לחיות בשלווה ובשלום ואסור לנו, למרות הכאב והצער, לתת למיעוט הקיצוני לשבש לנו את החיים.
את הסיורים יוזמת עמותת סיכוי. עמותת סיכוי היא ארגון משותף ליהודים וערבים, אזרחי המדינה, אשר נטלו על עצמם לקדם שוויון, בכל התחומים והרמות, בין האזרחים הערבים-פלסטינים והיהודים בישראל. העמותה פועלת משנת 1991 מול משרדי הממשלה, השלטון המקומי והציבור כדי לחולל שינוי מרחיק לכת במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים.
אירועי לילות רמאדן הם הזדמנות להכיר מקרוב את האוכלוסייה המוסלמית במדינת ישראל, להינות מסיורים חווייתיים ולמסע בין הטעמים והריחות בתקופה המיוחדת ביותר של השנה – הרמאדאן.
הסיורים יתקיימו בתאריכים שבין 9.6.16 – 5.7.16. אפשר להתעדכן באתר של עמותת סיכוי.
היום הופך ללילה והלילה ליום. החל משעות אחה"צ מתחילים בהכנות לארוחת סיום הצום, האיפטאר ועם רדת החשיכה שוברים המאמינים את הצום בארוחה גדולה וחגיגית.
אלה השעות שבהם מתעוררים הרחובות לחיים ומתמלאים בחוגגים רבים לאחר יום של צום ולקראת יום צום נוסף.
האירועים של לילות רמדאן מתחילים אחר הצהרים ומאפשרים הצצה לישוב שנמצא במהלך ההכנות לאיפטאר ועד לשעות שלאחר הסעודה.
הסיור שלנו היה בעיר טייבה, התחלנו את הסיור בעליה לתצפית מדהימה שבהר הזבל. התצפית צופה לאיזור השרון, יש שם פסל סביבתי מרהיב שנקרא "שופרות השלום", פסל עם חמישה שופרות שמסמל את חמשת חומשי התורה, חמש יסודות האיסלאם וחמשת הצבעים בנצרות. הושמעה לנו מוסיקה נעימה.
ממשיכים למרכז העיר ושמענו את הסיפור ההיסטורי של טייבה ועל הקשר שבין העיר לאריק שרון.
העיר טייבה, בעברית: טייב, טוב, התקשטה בפנסים מיוחדים ממש פסטיבל האור.
אנחנו בדרך לבנין העיריה, שם יקבל את פנינו ראש העיר, מר שעאע מנצור מסארווה, ביחד עם יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין ונציג השגרירות האמריקאית, בדרך עברנו דרך דוכנים וחנויות שבהם מוכרים מאכלים ומיצים לקראת שבירת הצום. העיר ממש ריקה ממכוניות, התושבים ממהרים להגיע הביתה לארוחת האיפטאר, יש כאן ממש אווירה חגיגית.
החצר הוכנה וקושטה, שולחנות מעוצבים עם אוכל ממיטב המסורת הערבית, עלי גפן, ממולאים, אורז עם צנוברים, בשרים, חומוס, פיתות, סלטים, קבבים והקינוחים סופגניות ספוגות בסירופ סוכר וטעימות מאוד, עטאייף ובשולחן נפרד מלא פירות העונה.
לאחר הארוחה צעדנו רגלית ברחובות המקושטים והמוארים לכיוון רמאדאן מרקט, ראש העיר הוא אשר יזם את הרמאדאן מרקט והוא הוקם בשכונה העתיקה בעיר העתיקה. נפתחו שם דוכני אוכל, בגדים, מתנות ועוד. בנוסף הופעלו משחקים לילדים. למרות השעה המאוחרת יחסית, תושבי העיר יוצאים לרחובות וחוגגים.